הדרישה לקיום הפרדה מגדרית בירושלים נשמעת בהקשרים שונים: בתחבורה הציבורית, באירועי פנאי ותרבות, במקומות העבודה ובאקדמיה. קהילות חרדיות בעיר מבקשות להתאים את המתרחש במרחב הציבורי לאורח חייהן, המחייב הפרדה בין נשים לגברים בסיטואציות שונות. לטענת אותן קהילות, אי-קיום ההפרדה מונע מהן גישה לשירותים שקיימים עבור ציבורים אחרים בעיר, ובכך פוגע בשוויון ההזדמנויות, בחופש התנועה, התעסוקה וכד'.

מנגד, הציבור החילוני והדתי ממערב העיר רואה בהפרדה המגדרית מתכון לאפליה מגדרית, יצירת חוסר שוויון, ופתח להחלת חוקים הלכתיים במרחב הציבורי על כלל האוכלוסייה. וויכוח זה מעורר מחלוקת על שימוש בכספי ציבור לטובת אירועים ופרויקטים הנוגדים את הערכים הבסיסיים של כל אחת מהאוכלוסיות. כאמור, הדיון בהפרדה מגדרית מתקיים במספר מישורים, וניתן להתמקד בעבודה באחד מתתי-הנושאים הרלוונטיים: הפרדה מגדרית באקדמיה, מימון עירוני לאירועי תרבות מעורבים/בהפרדה מגדרית, הפרדה מגדרית בתחבורה הציבורית ועוד.