.png)
05/12/2018
יחיא אמל ג'בארין - חיפה
מקור: אלג'זירה
תנועות הנשים בפנים הישראלי [שטחי מדינת ישראל] הסלימו את פעולות המחאה שלהן באמצעות הוצאה לפועל של עצרות שונות במחאה על רצח הנשים התדיר. האחרון שבמקרי הרצח היא של הנערה הפלסטינית יארא נשאת איוב (16) מהכפר ג'יש שבגליל בתוך הקו הירוק.
עשרות [אנשים] מתל אביב, חיפה, אום אל-פחם, נצרת ואזורים אחרים הפגינו במקביל לשביתת המחאה בה השתתפו תנועות הנשים, בתמיכת ועדת המעקב העליונה לענייני הציבור הערבי בשטחי 48'.
הגופה של יארא איוב נמצאה ב-27 בחודש הקודם באחת המכולות בכפר שלה לאחר שדווח על היעדרותה.
הרצח של יארא זעזע את אמות הספים של החברה הערבית והחברה הישראלית, והוא התווסף לשרשרת של פשעים מאורגנים נגד נשים - מאז תחילת השנה, נרצחו 24 נשים בישראל, ביניהן 12 נשים מהפנים הפלסטיני.
נתונים סטטיסטיים על הנרצחים
במהלך מתמשך, מרכז "אמאן למוג'תמע אמן" [ביטחון לחברה בטוחה] שבפנים פרסם נתונים וסטטיסטיקות שקשורות לאזרחים הערבים, לפיהם מאז תחילת השנה נרצחו 60 נשים, מתוכם 12 נשים.
כמו כן, המרכז הפיץ נתונים בנוגע לאזורים בהם התרחשו הפשעים - 12 פשעים אירעו באזור צפון הארץ, כאשר אזור המרכז היה עד ל-35 פשעים ובאזור הדרום אירעו תשעה פשעים. אזור אל-קודס [ירושלים] היה עד לארבעה פשעים.
יש לציין כי הפשיעה במגזר הערבי נמצאת בעלייה מתמדת - בשנת 2014, נהרגו 61 אנשים, מתוכם שמונה נשים, ובשנת 2015 נרצחו 58 אנשים, מתוכם 14 נשים.
ב-2016, נהרגו 64 אנשים, מתוכם עשר נשים, בדומה ל-2017, אז נרצחו 72 אנשים, מתוכם עשר נשים.
ניסיון התנקשות
בסוף השנה שעברה, יארא אבו עבלה, בת הכפר ירכא בשנות העשרים לחייה, ניצלה מניסיון התנקשות לו נחשפה באמצעות פיצוץ הרכב שלה.
אבו עבלה מתארת לאל-ג'זירה נט את מה שקרה לה בצער וכאב רבים. היא מדגישה כי "הרקע לניסיון ההתנקשות אינו ידוע והנאשם זכאי עד שתוכח אשמתו, אולם מה שאני יכולה להגיד הוא שהמשטרה יודעת בוודאות מי עומד מאחורי הנזק שנגרם לי ולמרות זאת לא עצרה אותו".
יארא מספרת כי התקרית השפיעה עליה גופנית - רגלה נקטעה, והיא איננה יכולה להשתמש ביד ימין שלה על אף שלא נקטעה, והיא עדיין עוברת טיפולים וניתוחים שונים בידה.
יארא מוסיפה: "נשארתי בחיים על מנת להעביר מסר לכל האנשים, למרות הניסיון שלהם לסיים את חיי בדרך מכוערת מאוד. אני לא יודעת איך הצלחתי להינצל בסופו של דבר, אך מה שאני אומרת הוא רצונו של האל שלנו מעל הכול".
גל סוער
מנהל מרכז ביטחון לחברה בטוחה, עו"ד רדא ג'אבר, אומר כי החברה הפלסטינית סובלת מגל סוער של אלימות פשיעה בשנים האחרונות, תחת שתיקתם של המוסדות הרשמיים, אשר מרחיקים את עצמם מלהשקיע מאמץ ומשאבים על מנת לעצור את התופעה.
הוא סבור כי הקשר של החברה הפלסטינית בתוך ישראל עם המדינה ומנגנוניה הוא מקור חשוב להבנת התגברות התופעות הללו. כמו כן, הוא סבור כי חוסר ההשקעה לכתחילה בבלימת גילויי הפשיעה וההתפרעויות והתחזקותם של גורמי הפשיעה בחברה היא גורם עיקרי לכך שהאלימות הגיעה לרמה מדאיגה זו. כמו כן, המדינה באמצעות המשטרה שלה נקטה עמדה של משקיפה מהצד ופינתה את השטח לגורמים הללו.
ג'אבר הדגיש כי המשרדים השונים, בכלל זה משרד החינוך, הרווחה, הספורט, הצעירים וכל מי שיש לו קשר למה שקורה בערים ובכפרים הפלסטיניים הכבושים משנת 1948, השקיעו מבלי [להגיע ל]גבול המבוקש והותירו את החברה הפלסטינית במצב של מחסור בכל התחומים.
הוא הבהיר כי חוסר השקעת תקציבים, תוכניות ומאמצים בגורמים הממשיים המצטברים גרם לשיעור גבוה של אלימות, עוני ואבטלה, רמה ירודה של חינוך, חוסר בחינוך לאומי וחוסר במסגרות לצעירים וצעירות במטרה לשמור על הקניין הציבורי והביטחון במרחב הציבורי.
תהליכי שינוי מדהימים
ג'אבר מסביר כי החברה הפלסטינית בפנים עוברת תהליכי שינוי מדהימים בכל תחומי החיים. ייתכן כי הכלכלה של החברה הזו והקשר הבלתי ממוסד שלה עם האחר השונה והשולט וההשפעה הגדולה שלו עליה גרמו לה למבוכה אדירה וחוסר איזון. דבר זה גרם לגילויים שליליים שניתן היה להפחית אותם אילו המדינה ומנגנוניה היו מתמודדים בצורה רצינית עם הנושא, כך לדבריו.
במקביל, האליטות הפוליטיות והחברתיות בחברה לא הצליחו ליצור חזית חברתית אחידה ולהקים מוסדות שיהוו אלטרנטיבה או יעשו בצורה כזו או אחרת את מה שלא עשו המוסדות הרשמיים. הן הוציאו את עצמן מהעניין הציבורי החברתי, וזה מה שצריך לעשות כעת.
ג'אבר סבור כי פרויקט למאבק באלימות חייב להתחיל בגיבוש וחיזוק של הזהות הלאומית הקולקטיבית של הפלסטינים בישראל וגיבוש מצפן עבורם. במקביל, יש לארגן את החברה שלהם בכל המישורים ולייסד מוסדות שישאו [באחריות] לעניינם.